הסדרת מעמד ופטור משירות ביטחון

העדרות משירות צבאי ללא היתר, בין אם המדובר בהשתמטות ובין אם בעריקות, נחשבת לעבירה צבאית חמורה, הכרוכה לעיתים במעצר.

מועמדים רבים לגיוס לצה"ל, בד"כ "בני מהגרים" המחזיקים גם אזרחות זרה, נוטים לחשוב בטעות כי הם פטורים משירות בצה"ל, לנוכח העובדה כי למרות שלא הגיעו לצווי הגיוס, עדיין, בסופו של יום, לא התגייסו. יודגש כי לא כך הוא הדבר וכי מדובר בטעות נפוצה.

חוק שירות ביטחון במדינת ישראל מתייחס לכל נער ונערה המחזיק באזרחות ישראלית, בין אם הוא מתגורר בחו"ל ובין אם הוא מחזיק באזרחות נוספת, כמועמד לשירות בטחון - ובקיצור - מלש"ב.

תאריך צו הראשון מהווה, מבחינה משפטית, את תאריך הגיוס לצה"ל. נער שנקרא ולא התייצב, נחשב למשתמט גיוס. כנגד המשתמט מוצאת פקודת מעצר, ונערכים אחריו חיפושים עד למעצרו ע"י המשטרה הצבאית או ע"י משטרת ישראל.

אי התייצבות בבסיס הקליטה והמיון ביום שנקבע בצו הראשון, מוגדר כנפקדות, ובהמשך כהשתמטות משירות ביטחון. הדבר נכון לכל נער ונערה שהיגרו עם הוריהם לאחר שמלאו להם גיל 16, גם אם הם מחזיקים באזרחות כפולה וגם אם מקום מגוריהם בחו"ל.

הדבר נכון גם לגבי ילידי חו"ל אשר מחזיקים בדרכון ישראלי.  גם לאלה, אי הסדרת המעמד או לחילופין - שינוי הסטאטוס - עלול להתבטא במעצר ה"משתמט" כביכול, כבר בשדה התעופה  ע"י משטרת הגבולות, או בסירוב לחידוש או הארכת דרכונו הישראלי.

במקרים רבים מדובר בבוגרים שכבר ביססו את חייהם בחו"ל, כאשר הם נאלצים להימנע מלהגיע לארץ ולבקר את קרוביהם שמא ייעצרו בביקורת גבולות כאשר שמם יימצא ברשימת המשתמטים והעריקים מצה"ל. 

על מנת למנוע את את מצב הדברים הבעייתי והמטריד – רצוי לשכור את שירותיו  של עורך דין המכיר היטב את הפרוצדורה ואשר יהיה בידו לפעול להסדרת המעמד בהצלחה מול "מיטב" ולפתור את המצב הבעייתי. כדאי מאד להסדיר את עניין "ההשתמטות" מול רשויות הצבא בטרם יגיע הדבר לכדי מעצר ופנייה מוקדמת מיוזמת המשתמט להסדרת מעמד מול בסיס מיטב - עשויה ברוב המקרים לעמוד לזכותו ולסייע בהסדרה מהירה של המעמד .לעיתים  אף מדובר בטעויות ברישום ואדם יכול להיחשב כמשתמט משירות בעוד שבפועל אין כך הוא הדבר. במצב זה העיניין ניתן להסדרה על ידי הליך בירוקראטי בכתב שמבצע עורך הדין עבורו.