שימוע פלילי - 60א

קיבלת מכתב יידוע לחשוד המציין כי עומדים להגיש נגדך כתב אישום ומוזכר בו סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי? - זוהי זכות השימוע בפלילים. בשנת 2000, נחקק, ביחס לעבירות מסוג פשע - סעיף 60א, המקנה למעשה לחשוד בביצוע פשע, זכות לקבלת הודעה בדבר העברת חומר חקירה בעניינו לרשויות התביעה, והודעה בדבר זכותו להציג טיעוניו במסגרת בקשה מנומקת - מדוע על התביעה לחזור בה מהגשת כתב האישום כנגדו.

בטרם הגשת כתב אישום בגין עבירה מסוג פשע, על התביעה, הן המשטרתית והן הפרקליטות, לשלוח מכתב יידוע לחשוד לפיו חומר החקירה בתיק הועבר אליהם וכי בכוונתה להגיש כתב אישום.

בעקבות קבלת המכתב, ניתן לפנות לתביעה בכתב, לצורכי בירור, וכן, בתוך 30 ימים מיום קבלת המכתב, רשאי החשוד לפנות, בכתב, לרשות התביעה בבקשה מנומקת, מדוע עליה להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו. טווח 30 הימים ניתן להארכה בתנאים מסויימים ולעיתים התביעה אף נעתרת לעריכת השימוע בעל פה כאשר במקרה כזה מדובר ב"פגישת טיעון", הנערכת כאשר החשוד מיוצג ע"י עורך דינו ובהעדר החשוד. חשוב לציין, כי כתנאי מקדים, ניתן לקיים שימוע פלילי לפי סעיף 60א רק בתנאי שהחשוד לא עצור עד תום ההליכים.

לגבי עבירות עוון וחטא, החוק אינו שולל קיום שימוע לגביהן וניתן לקיים לגביהן שימוע, על פי בקשה מתאימה. מתן הזכות לשימוע ניתן לפי שיקול דעתה של התביעה, כאשר בהחלטתה היא שוקלת בין היתר, את מורכבותו של התיק, חומרת העבירה והעיניין לציבור. באופן כללי, ניתן לומר שהסיכויים "לסגור תיק" בשימוע גוברים, כאשר מדובר בעבירה קלה ומזדמנת, כזאת שאינה מאופיינת בדפוס פעולה "עברייני", כאשר המבצע הינו אדם נורמטיבי וללא עבר פלילי.

שימוע פלילי עשוי להיות חלון ההזדמנות האחרון של הנחשד בפשע לשכנע את רשויות התביעה מדוע לא להגיש כנגדו כתב אישום. זכות השימוע קבועה בחוק, ובית המשפט העליון הכיר בה כחלק מזכויות יסוד. במקרים מסוימים בהם לא בוצע שימוע,  בית המשפט אף מבטל את כתב האישום. במסגרת השימוע, החשוד למעשה מקבל הזדמנות להוכיח את התביעה על טעותה, כאשר הוא ראשי לטעון משפטית ולהתייחס לראיות, זאת, במגבלות המתבקשות, תוך התייחסות לסוגיות עקרוניות, שכן השימוע אינו מהווה בשום אופן תחליף למשפט הפלילי.

חשיבות הליך השימוע מתחדד אל מול נתוני ההרשעה הגבוהים בישראל. עם עיגונה של זכות השימוע בחוק, ההכרעה בתיקים פליליים רבים, מתבצעת למעשה בשימועים במשרדי התביעה המשטרתית והפרקליטות וחשודים רבים בוחרים לפעול להגנתם כבר בשלב מוקדם זה, בכדי לחסוך מעצמם את תלאות ההליך המשפטי, שעשוי במקרים רבים להיות סבוך וכרוך בעלויות גבוהות. יתרונות נוספים לשימוע הם "קניית זמן" וההזדמנות לקבל את חומרי החקירה בטרם הגשת כתב האישום.

הליך השימוע עשוי להוות שלב קריטי בהליך הפלילי, שכן, במקרים מסוימים, ניתן במהלכו לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום. בשלב זה ניתן גם להשפיע על עילת סגירתו של תיק החקירה (חוסר עניין לציבור, חוסר ראיות או חוסר אשמה). בהליך השימוע ניתן גם להגיע להסדר עם התביעה לגבי האישום ואף לגבי הענישה. רצוי לנצל את זכות השימוע, רק לאחר קיום התייעצות עם עורך דין המתמחה בדין הפלילי. כנקודת מוצא, וכן מטבע הדברים, רשויות התביעה מתייחסות למגע ישיר של החשוד עמם בחשדנות, וכן, השימוע אף עשוי לעיתים אף להרע את מצב התיק להמשך ההליך, עקב הסיכון שבחשיפת קווי ההגנה וטענות מפתיעות, ובמקרה הגרוע יותר - עקב הסיכון בהפללה עצמית ו"השלמת התמונה" עבור התביעה.

על עורך הדין העוסק בדין הפלילי, ראשית, להעריך את סיכויי השימוע, וכן, לפעול להשגת עיקרי חומר החקירה לצורך ניתוח הראיות. גם לצורך שימוע נדרשים ניתוח קפדני של התיק, גיבוש קו הגנה חזק, ולעיתים אף מחקר עצמאי בשטח, ואיתור ראיות מזכות. ייצוג עצמי ולא מקצועי בשימוע, עלול להרע את מצבו של החשוד. בעיה מרכזית בייצוג עצמי בשימוע, היא העדרה של זכות העיון בחומר הראיות בשלב זה שלפני הגשת כתב אישום. כך, החשוד נמצא למעשה במצב נחות מבחינת ניהול הגנתו, שכן למעשה, הוא אינו יודע במה בדיוק הוא מואשם. עורך המתמחה בדין פלילי, יפעל בנמרצות, בעיקשות וביסודיות, עד להשגת חומרי החקירה מהתביעה לצורך מימוש זכותו של החשוד לשימוע. השימוע בהליך הפלילי עשוי להיות משמעותי ביותר לחלק מהחשודים ולעיתים קרובות עשוי להוביל את התביעה לשנות את עמדתה ביחס לחומר הראיות או באשר לעניין הציבור בתיק. רצוי מאד שכל בקשה לתביעה תוגש לאחר ניתוח מעמיק וזהירות רבה בהתיחסותה לראיות וכן רצוי מאד שתהה מגובה בסעיפי החוק ובפסיקה הרלוונטית. לכן, לאור האמור, יש להסדיר ייצוג משפטי עם עורך דין המתמחה בדין הפלילי לייצוג בהליכי שימוע. עו"ד פלילי דן נתיב מתמחה בייצוג חשודים בשימועים במשטרה ובפרקליטות ויפעל עבורך לקדם את סגירת התיק הפלילי שנפתח נגדך ולהמנעות מהגשת כתב אישום בגינו.