top of page

החזרת חפץ תפוס במשטרה

 

המשטרה החרימה לך רכוש? פלאפון, מחשב, כסף מזומן או אפילו רכב? אומנם, למשטרת ישראל סמכות לפי פקודת סדר הדין הפלילי מעצר וחיפוש, התשכ"ט 1969 לתפוס חפצים. סעיף 32 לפקודה מסמיך את המשטרה לתפוס חפצים, והמשטרה אכן מנצלת את סמכותה זו לתפוס חפצים, בין אם המדובר ברכבים, טלפונים ניידים ואף כסף מזומן, אולם, כפי שאדגים במאמר זה, אין המדובר בגזירה משמיים ובמקרים רבים, ניתן להשיב את הרכוש שהוחרם לבעליו.

 

כך נקבעו בחוק התנאים לתפיסת חפץ על ידי המשטרה:


32. סמכות לתפוס חפצים


(א) רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.

(ב) על אף הוראות פרק זה, לא ייתפס מחשב או דבר המגלם חומר מחשב, אם הוא נמצא בשימושו של מוסד כהגדרתו בסעיף 35 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, אלא על-פי צו של בית משפט; צו שניתן שלא במעמד המחזיק במחשב או בדבר המגלם חומר מחשב, יינתן לתקופה שאינה עולה על 48 שעות; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות; בית משפט רשאי להאריך את הצו לאחר שניתנה למחזיק הזדמנות להשמיע טענותיו.

(ג) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין סעיף זה.


33. שמירת התפוס
נתפס חפץ כאמור בסעיף 32, או הגיע לידי המשטרה חפץ שאחד התנאים האמורים בסעיף 32 חל עליו, רשאית המשטרה, בכפוף לאמור בסעיף 34, לשמרו עד אשר יוגש לבית המשפט.


34. מסירת התפוס לפי צו
על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין-משטרה בדרגת מפקח-משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לענין מסויים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית-משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - בכל התנאים שייקבעו בצו.

35. החזרת התפוס על-ידי המשטרה
אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח; אך רשאי בית משפט שלום, על פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע".

 

סמכות המשטרה לתפיסת חפצים

 

בסעיף 35, מוגדרת תקופת הזמן בה יש למשטרה סמכות לתפוס את החפץ. בפרקטיקה, מותר למשטרה להחזיק בחפץ התפוס עד להגשת כתב האישום, ולאחר הגשת כתב האישום, עד להכרעת הדין.

 

חשוב לדעת, כי במידה ולא הוגש כתב אישום בתוך 6 חודשים מיום תפיסת החפץ, על המשטרה להחזירם לידי מי שהחפצים נלקחו ממנו. לבית המשפט ישנה סמכות להאריך את תקופת התפיסה על פי שיקול דעתו.  

 

החזרת רכוש תפוס לבעליו

 

כפי שאדגים, תפיסת חפצים ע"י המשטרה אינה "סוף סיפור", במקרים רבים המשטרה תופסת חפצים בצורה שרירותית ואף בחוסר סמכות וניתן בהחלט לפעול להשבת חפצים, רכבים, מחשבים ואף כסף מזומן התפוס בידי המשטרה. ניתן להחזיר תפוסים במגעים עם המשטרה, ובמידה ומגעים אלו אינם צולחים, ניתן לפנות לבית המשפט. ההליך המשפטי בו ניתן להתנגד לתפיסה נקרא החזרת תפוס, או ה"ת - הליך הנדון בבית משפט השלום. בהליך זה, הבעלים החוקי של החפץ מבקש לקבל אותו בחזרה. בהקשר זה חשוב לציין, כי זכות הקניין כידוע, היא מזכויות היסוד של האדם בישראל, ובאיזון בין האינטרסים הנוגדים בעניין של השבת תפוס, לא אחת נתנה הפסיקה ובייחוד הפסיקה מתוות ההלכות של בית המשפט העליון, את העדיפות לשמירה על זכותו החוקתית של אדם לקניינו.

 

חשוב להדגיש, כי גם אם מדובר במצב שנראה אבוד לכאורה, כאשר יש למשטרה ראיות לביצוע עבירה, והיא אף מצהירה כי בכוונתה לחלט את החפץ בסוף ההליך, או במקרה שהמשטרה טוענת כי היא עדיין מבצעת פעולות חקירה הקשורות לחפץ, בית המשפט עשוי עדיין לקבוע כי החפץ יוחזר לבעליו, תוך קביעת תנאים לשחרורו מהמשטרה. בהחזקת תפוסים בידי המשטרה יש בכדי לפגוע בזכות הקניין של הבעלים, ובמקרים רבים, הפגיעה היא  מעבר לנדרש. כאן נכנס בית המשפט כמבקר למעשי המשטרה, כאשר הוא בודק אם תפיסת החפץ נעשתה לתכלית ראויה והאם המשך החזקתו בידי המשטרה לא יפגע בבעלים במידה העולה על הנדרש.

 

בית המשפט יבדוק אם קיימת חלופה אשר תשיג את תכלית תפיסתו של החפץ ותפחית את הפגיעה בבעל החפץ במקרה והמשטרה היתה ממשיכה להחזיקו. בבש"פ 7715/97 התווה בית המשפט העליון את הרציונאלים להשבת תפוסים שנתפסו לשם חילוט, רכבים במקרה זה, וזאת, כאשר המדובר היה בפרשה חמורה של בסחר סמים:

 

"תפיסה בפועל של הרכוש היא האמצעי הדרסטי ביותר להשגת התכלית של האפשרות לחלט בעתיד. היא שוללת מן הבעלים שהועמד לדין, ובטרם נחרץ דינו, את השימוש בכלי הרכב בעצמו או באמצעות אחרים למשך תקופה ארוכה, וזאת כאמצעי ביטחון.

...

הפגיעה ברכושו של אדם על-ידי נטילתו ממנו, על-מנת להבטיח אפשרות חילוט בעתיד היא פגיעה ברכושו ובקניינו ולפיכך יש לנקוט אותה רק כאמצעי אחרון ובהיעדר אמצעים חלופיים להבטחת אותה תכלית. כך יש לעשות בהשראת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וכך יש לעשות על-פי עקרון המידתיות המקובל עלינו..."

 

כפי שניתן להתרשם מהכתוב, בפסיקתו של בית המשפט העליון, השאלה היא אם כן, שאלה של מידתיות. המידתיות נקבעת על-פי שלושה מבחנים:

  • מבחן ההתאמה - על הפעולה להיות מתאימה להשגת תכליתה.

  • מבחן הפגיעה הפחותה - יש לנקוט אמצעי שמידת פגיעתו בזכות היא הפחותה.

  • מבחן היחסיות - פעולה הפוגעת בזכות תהיה לגיטימית רק אם היחס בין התועלת שבפעולה לבין הפגיעה סביר.

 

בבחינת הגשת בקשה להחזרת תפוס, ראשית, חשוב לבדוק אם החפץ התפוס אינו משמש כראייה. ניתן לומר כי בית המשפט יסכים בדרך כלל להשיב חפץ  תפוס, לעיתים בתנאים, כל עוד לא מדובר בחפץ שהתקבל כשכר לביצוע עבירה או חפץ גנוב וכדומה. החזרת תפוסים נבחנת גם לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולאור זכות הקניין שהיא אחת מזכויות האדם הבסיסיות. לאור העובדה כי בשלב זה התיק עדיין בבירור דין, התפוסים ישוחררו לעיתים בכפוף להפקדת ערבויות.

 

ככלל, ניתן להחזיק בתפוסים שתכליתם לשמש כראיה בהליך משפטי, עד לתום ההליכים. בצד כך, נקבע בפסיקה, כי אם החזרת התפוסים לבעליהם, עלולה לאפשר להם לעבור בעתיד על אותם עבירות שעברו בעבר, הדבר עשוי להצדיק את חילוטם. זהו לכאורה הרציונל השיפוטי. גם אם כך הם פני הדברים לכאורה, חשוב לדעת, כי עדיין, על הפרקליטות או התביעה המשטרתית, לבקש את חילוטם של התפוסים כדין, שכן אם לא, ייתכן מצב בו התפוסים ייחשבו כמוחזקים שלא בסמכות ושלא כדין. יובהר, כי כאשר התיק בו נתפסו החפצים מבשיל לכדי כתב אישום ומתנהל משפט, אזי הדרך לשחרור התפוסים תהיה בדרך של בקשה לעיון חוזר לבית המשפט הדן בתיק, בדומה לעיון חוזר בתנאי מעצר. החוק שותק לגבי גורלם של תפוסים לאחר שנתקבלה הרשעה וההליך למעשה הסתיים אולם השתרשה פרקטיקה כי גם במקרים כאלה יידון העניין בדרך של עיון חוזר בבית המשפט שדן בשעתו בתיק.

 

שחרור רכב תפוס

 

פעמים רבות המשטרה מחרימה רכבים, כביכול בחשד של ביצוע עבירה בהם ותוך הצהרה כי הדבר נעשה במטרה לחלטם בעתיד. חשוב לציין כי למרות החוק, קיימת פסיקה ענפה הקובעת בשורה של פסקי דין את הרציונלים להשבת תפוסים ע"י המשטרה לבעליהם. במעט מאד עבירות נקבע כי יש למדינה סמכות לחלט רכוש, וכן, לעיתים רבות המשטרה מחזיקה ברכוש ללא כל הצדקה ותוך פגיעה בזכויות היסוד של בעליו. בנוגע לרכבים תפוסים, כפי שרבים למדו על בשרם, רכב שנתפס עלול לעמוד במשך תקופה ארוכה במגרש המשטרה בתנאי הזנחה ולהינזק שם. אם רכבך הוחרם ע"י המשטרה, כדאי לפעול במיידית להשבתו. עורך דין פלילי דן נתיב בקיא בתחום ספציפי זה ובאמתחתו הצלחות רבות בתחום השבת רכבים תפוסים בידי המשטרה, בין אם במגעים ישירים עם המשטרה ובין אם דרך בית המשפט. במקרה ואכן מדובר בעבירות חמורות כגון סחר בסמים שעשויות להביא לחילוט רכוש במידה והחשוד או הנאשם יורשע בהן, גם כאשר קיימת תשתית ראייתית מבוססת לכאורה, עדיין יש סיכוי טוב להשיב את הרכב לבעליו החוקיים, לפעמים, תוך הצבת תנאים מסויימים ע"י בית המשפט:

 

תנאים מקובלים בשחרור רכבים תפוסים ע"י בית המשפט

  • הפקדה של  30% מערך הרכב

  • ערבות צד ג' בגובה חצי משווי הרכב.

  • התחייבות עצמית

  • התחייבות להמנע ממכירת הרכב.

  • הטלת עיקול על הרכב לטובת המדינה. 

 

שחרור פלאפון | סמארטפון | מחשב תפוס:

 

המשטרה מחרימה כל שנה אלפי טלפונים סלולריים ומחשבים מאזרחים בחשד שבוצעו בהם כביכול עבירות פליליות. הדבר נעשה בניגוד לפסיקה שקובעת כי במקרים כאלו יש להעתיק את התוכן בו רוצים להשתמש כראיה ולהחזיר את המכשיר לבעליו, והדבר נעשה לעיתים גם במקרים בהם החשוד הודה בעבירות ואין כלל צורך להחזיק במכשיר. שכפול המידע הוא פעולה שאמורה להימשך לכל היותר ימים ספורים אך בפועל המשטרה עשויה להשהות את שחרור המכשירים במשך חודשים ואף יותר. פרקטיקה נהוגה זו של המשטרה גורם לפגיעה באזרחים רבים שלא לצורך עקב כך שהם נותרים ללא מחשב או מכשיר הטלפון הנייד שלהם - אמצעי תקשורת חיוניים, שבעידן הנוכחי, לא ניתן כמעט בלעדיהם. הדבר מהווה פגיעה קשה בזכויות יסוד ונעשה בניגוד לחוק, לנהלים ולפסיקה. כפי שניתן להתרשם מסעיף 32(ב) המובא בראש המאמר, מחשבים ומכשירי סמארטפון שהוכרו בפסיקה כמחשבים לכל דבר ועניין, נהנים מסטאטוס מיוחד בחוק לגבי תפיסתם.

 

בהקשרם של מחשבים וסמארטפונים, נקבע בפסיקה בצורה חד משמעית כי למעט במקרים חריגים, תפיסת חומר ממחשבים ומכשירי סמארטפון, אמורה להתמצות בהעתקתו של החומר (ב"ש 93750/06 הלוי משה נ' יאח"ה) וכן, כי לאחר העתקתו של החומר, יש אף להשיב את החומר לבעליו. הרציונל העומד בבסיס קביעה זו, הוא כי אי החזרת החומר, עשויה לפגוע ביכולתו של הנאשם להתגונן בפני האישומים נגדו. לעיתים תיאסר החזרת החומר התפוס, למשל במקרים מובנים מאליהם בהם מדובר למשל על חומר כגון תמונות של המתלוננת בהן הופרה צנעתה ובמקרים בהם מדובר בראיות בנוגע לביצוע עבירות של חדירה לפרטיות הנוגעות לצדדים שלישיים.  

 

לסיכום, גם אם הדבר נראה אבוד ואת/ה סבורים כי אבד הקלח על הסמארטפון, המחשב, כסף מזומן ואפילו רכבך, אל נואש! פעמים רבות המשטרה מחרימה חפצים בניגוד לפסיקה וההלכות בנושא, ובהחלט אפשרי להשיב את התפוסים, בין אם בניהול מגעים ישירים מול המשטרה או רשויות התביעה ובין אם באמצעות בית המשפט, גם אם ההשבה תעשה בתנאים.

 

המשטרה החרימה לך מחשב, טלפון, כסף או אפילו רכב? התקשר עכשיו לעו"ד פלילי דן נתיב שיפעל עבורך למיצוי זכויותיך ולהשבת החפצים היקרים לך. לעו"ד פלילי דן נתיב נסיון מוכח והצלחות מרשימות בהשבת תפוסים מידי המשטרה, הן במגעים ישירים עם המשטרה והן בבית המשפט.

 

 

עורך דין פלילי בת"א

זקוק/ה לייעוץ משפטי? נשמח לענות! מלא/י טופס זה ונחזור אליך בהקדם

Your details were sent successfully!

החזרת טלפון מהמשטרה | החזרת תפוס | החזרת מחשב תפוס במשטרה | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | החזרת רכב תפוס | חפצים תפוסים |  החרמת רכוש | המשטרה לקחה מכשיר נייד | המשטרה החרימה סמארטפון | המשטרה לקחה טלפון | החרימו פלאפון | המשטרה החרימה כסף | החרימו רכב | חילוט טלפון | חילוט רכב | תפיסה של רכוש ע"י המשטרה

תגיות

bottom of page