Dan Nativ
Criminal Law
---
Counseling and representation
-
Dan Nativ - Defence attorney
Call now for a primary consultation- no commitment. Available 24/7
Criminal defense attorney
Tel Aviv
תחומי עיסוק:
משרד עו"ד פלילי דן נתיב עוסק בייצוג חשודים ונאשמים במגוון עבירות פליליות, בכל שלביו של ההליך הפלילי ובכל הערכאות המשפטיות. לרבות:
-
עבירות מין : אונס, מעשה מגונה, מעשה סדום, הטרדה מינית.
-
עבירות נשק: סחר, יבוא, יצוא, החזקה.
-
עבירות סמים: סחר, יבוא יצוא, שימוש עצמי, החזקה שלא לשימוש עצמי, גידול.
-
עבירות רכוש: גניבה, שוד
-
עבירות שוחד
-
עבירות מרמה
-
עבירות המתה: רצח, הריגה, גרימת מוות ברשלנות.
-
עבירות אלימות: תקיפה סתם, תקיפה בנסיבות מחמירות, פציעה, פציעה בנסיבות מחמירות, עבירות אלימות במשפחה, איומים.
-
עבירות הימורים: ארגון והפעלת משחקי הימורים.
-
עבירות קטינים ונוער: ייצוג קטינים בהליכים פליליים בבית המשפט לנוער.
-
עבירות סחר בבני אדם
-
עבירות פגיעה בפרטיות
-
דין משמעתי בנציבות המדינה
משרד עו"ד פלילי דן נתיב מטפל גם במגוון הליכים נפרדים שאינם כוללים בהכרח צורך בייצוג בערכאה בבית המשפט, באופן פרטני:
מחיקת רישומים פליליים
במשטרת ישראל מנוהלים למעשה שני מאגרי מידע אודות ההליכים הפליליים שבהם היו מעורבים אזרחי המדינה:
רישום פלילי: רישומים אודות תיקים פליליים שהסתיימו בהרשעה בבית המשפט לרבות רישומים בגין עונשים ללא הרשעה (של"צ ללא הרשעה) שנגזרו על נאשמים בבתי משפט בשל עבירות בפלילים.
רישום משטרתי: רישומים פנימיים של המשטרה כגון חקירות ומשפטים תלויים ועומדים - "תיקים פתוחים" ותיקי חקירה שנסגרו מהעדר עניין לציבור או חוסר ראיות ועוד - "תיקים סגורים".
מחיקת רישום פלילי:
ידוע כי הרשעה בפלילים יכולה בהחלט לפגוע קשות בפרנסתו ובשמו הטוב של האדם מן היישוב, אשר מעד בעבירה והורשע. למרות העדרה של זכות עיון במרשם, מעסיקים רבים עדיין דורשים הצגת רישום פלילי "נקי" ("תעודת יושר"), כתנאי לקבלה למקום העבודה, ובמצבים אחרים, רישומה של הרשעה עלולה אף למנוע קידום מקצועי במקום העבודה. במקצועות טעוני רישוי (עו"ד, רו"ח וכו'), הרשעה בפלילים יכולה אף לחסום בפני המורשע את שערי המקצוע. הרשעה בפלילים עלולה לפגוע בשירות בטחוני וצבאי, סיווג בטחוני וכן, בהחזקת כלי יריה ברישיון.
רוב האנשים אינם יודעים זאת, אך מרבית בקשות החנינה המופנות לנשיא נוגעות למעשה למרשם פלילי, ולא לחנינה ממאסר. רובן מוגשות על ידי אנשים נורמטיביים, אשר המרשם הפלילי מפריע למהלך חייהם התקין. יש לנסח בקשות מסוג זה בצורה משפטית ובקפידה רבה, ורצוי להעזר בעורך דין פלילי בהגשתן.
מחיקה וביטול רישום משטרתי:
"תיקים סגורים" - תיקים שנסגרו בעילות – חוסר עניין לציבור וחוסר ראיות - בעבירות שאינן פשע, אמורים להמחק ע"י ראש אגף חקירות ומודיעין בתום 7 שנים מיום ביצוע העבירה, או במועד מוקדם יותר - בידי עורך דין פלילי בעבור לקוחו. הרישום המשטרתי עשוי לעיתים לשקף חשדות שמעולם לא אומתו ובכך להכתים את שמו הטוב של אדם שלא הורשע מעולם ולעורר ספקות בחפותו. לאור ההנמקות המשפטיות הנדרשות ולאור הרגישות המתבקשת, פעולה עצמאית בנושא, עלולה להיות לא אפקטיבית ועלולה במקרים מסויימים אף לעלות בפתיחת תיק החקירה מחדש. בכדי להגיע לתוצאה הרצויה - ביטול הרישום המשטרתי, רצוי כי הבקשה לביטול תיעשה בסיועו של עורך דין פלילי המתמחה בתחום.
ייצוג בהליכי שימוע
סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי מקנה למעשה לחשוד בביצוע פשע זכות לקבלת הודעה בדבר העברת חומר חקירה בעניינו לרשויות התביעה, ובדבר זכותו להציג טיעוניו במסגרת בקשה מנומקת - מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו. לגבי עבירות עוון וחטא, החוק אינו שולל קיום שימוע לגביהן והמצב המשפטי הוא שניתן לקיים לגביהן שימוע, על פי בקשה מתאימה.
מתן הזכות לשימוע ניתן לפי שיקול דעתה של התביעה, כאשר בהחלטתה היא שוקלת בין היתר, את מורכבותו של התיק, חומרת העבירה והעיניין לציבור. באופן כללי, ניתן לומר שהסיכויים "לסגור תיק" בשימוע גוברים, כאשר מדובר בעבירה קלה ומזדמנת, כזאת שאינה מאופיינת בדפוס פעולה "עברייני", כאשר המבצע הינו אדם נורמטיבי וללא עבר פלילי.
חשיבות הליך השימוע מתחדדת אל מול נתוני ההרשעה הגבוהים בישראל. ההכרעה בתיקים פליליים רבים, מתבצעת למעשה בשימועים במשרדי התביעה המשטרתית והפרקליטות וחשודים רבים בוחרים לפעול להגנתם כבר בשלב מוקדם זה, בכדי לחסוך מעצמם את תלאות ההליך המשפטי, שעשוי במקרים רבים להיות סבוך וכרוך בעלויות גבוהות.
רצוי לנצל את זכות השימוע, רק לאחר התייעצות עם עורך דין המתמחה בדין הפלילי. כנקודת מוצא וכן מטבע הדברים, רשויות התביעה מתייחסות למגע ישיר של החשוד עמם בחשדנות, וכן, השימוע אף עשוי לעיתים להיות כ"חרב פיפיות", ואף להרע את מצב התיק להמשך ההליך, וזאת - עקב הסיכון שבחשיפת קווי ההגנה וטענות מפתיעות, ובמקרה הגרוע יותר - עקב הסיכון להפללה עצמית וב"השלמת התמונה" הראייתית עבור התביעה.
על עורך דין המתמחה בדין הפלילי, ראשית, להעריך את סיכויי השימוע, ובשלב מאוחר יותר, לפעול להשגת עיקרי חומר החקירה לצורך ניתוח הראיות. גם לצורך שימוע נדרשים ניתוח קפדני של התיק, גיבוש קו הגנה חזק, ולעיתים, אף מחקר ואיתור ראיות מזכות. ייצוג עצמי ולא מקצועי בשימוע, עשוי להרע את מצבו של החשוד. השימוע בהליך הפלילי עשוי להיות משמעותי ביותר לחלק מהחשודים ולעיתים קרובות עשוי להוביל לשינוי את התביעה לשנות את עמדתה ביחס לחומר הראיות או באשר לעניין הציבור בתיק. לכן, לאור האמור, יש לשקול שכירת עורך דין המתמחה בדין הפלילי לייצוג בהליכי שימוע.
פעולות משפטיות מול "מיטב" להסדרת מעמד ופטור משירות בטחון
מועמדים רבים לגיוס לצה"ל, בד"כ "בני מהגרים" המחזיקים גם אזרחות זרה, נוטים לחשוב בטעות כי אם למרות שלא הגיעו לצווי הגיוס, העובדה שלא התגייסו בסופו של יום - פוטרת אותם משירות בצה"ל. לא כך הוא הדבר.
חוק שירות ביטחון במדינת ישראל מתייחס לכל נער ונערה המחזיק באזרחות ישראלית, בין אם הוא מתגורר בחו"ל ובין אם הוא מחזיק באזרחות נוספת, כמועמד לשירות בטחון -מלש"ב.
תאריך צו הראשון מהווה, מבחינה משפטית, את תאריך הגיוס לצה"ל, ונער שנקרא ולא התייצב, נחשב למשתמט גיוס. כנגד המשתמט מוצאת פקודת מעצר, ונערכים אחריו חיפושים עד למעצרו ע"י המשטרה הצבאית או ע"י משטרת ישראל. הדבר נכון לכל נער ונערה שהיגרו עם הוריהם לאחר שמלאו להם גיל 16, גם אם הם מחזיקים באזרחות כפולה וגם אם מקום מגוריהם בחו"ל.
הדבר נכון גם לגבי ילידי חו"ל אשר מחזיקים בדרכון ישראלי. גם לאלה, אי הסדרת המעמד או לחילופין - שינוי הסטאטוס - עלול להתבטא במעצר ה"משתמט" כביכול, כבר בשדה התעופה ע"י משטרת הגבולות, או בסירוב לחידוש או הארכת דרכונו הישראלי.
על מנת למנוע את את מצב הדברים הבעייתי והמטריד – רצוי לשכור את שירותיו של עורך דין המכיר היטב את הפרוצדורה ואשר יהיה בידו לפעול להסדרת המעמד בהצלחה מול "מיטב". לעיתים מדובר בטעויות ברישום ואדם יכול להיחשב כמשתמט משירות, בעוד שבפועל , לא כך הוא הדבר. במצב זה העיניין ניתן להסדרה על ידי הליך בירוקראטי בכתב שמבצע עורך הדין עבורו.
ייצוג בהליכי מעצר
להליך המעצר, במיוחד להבאה הראשונה בפני שופט להארכת מעצר, עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על המשך ההליך הפלילי ועל הנאשם עצמו. המדובר למעשה ב"מיני משפט" ובהתאם לדיון המעצרים אדם יכול למצוא את עצמו משוחרר לביתו או לחילופין כאשר מעצרו מוארך. חשוב מאד להסדיר את נושא הייצוג כמה שיותר בסמוך למעצר.
לעיתים, כאשר חשוד נעצר, הדבר נעשה בפתאומיות ואף באישון לילה, ולעיתים קרובות אף נשללת מן העצור בתחילה, היכולת להתקשר לקרוביו, וזאת תוך שמופעל עליו לחץ עצום בחקירה. חשוב מאד לא להישבר בשלב זה, לשמור על קור רוח, ולעמוד על הזכות להתייעץ עם עורך דין פלילי .
לעיתים קרובות קרוביו של העצור כלל לא יודעים כי יקירם נעצר וניתן בהחלט לומר ששלב המעצר הוא שלב המתאפיין בחוסר וודאות - הן עבור החשוד והן עבור משפחתו. לכן, יש לבחור בעו"ד פלילי מקצועי אשר יפעל לשחרור העצור בהקדם ובמקביל, יעדכן את משפחתו של העצור בתכיפות ויסייע גם להם לעבור את התקופה הקשה כאשר יקירם מוחזק במעצר.
עתירות אסירים
עתירות אסירים מוגשות לשם שמירה על זכויותיהם של אסירים ולשם טיפול בצרכיהם השונים לאורך שהותם בבית הסוהר לרבות: יציאה לחופשה, קבלת טיפול רפואי או נפשי, קיום התייחדות והחלטות שירות בתי הסוהר בנוגע לתנאי המאסר.
כל אסיר רשאי לעתור לבית המשפט המחוזי, אשר בית הסוהר שבו הוא מוחזק נמצא באיזור שיפוטו, כנגד כל אדם או גוף ובכל עניין, אשר קשורים למאסרו ולתנאי מאסרו. אסיר רשאי לעתור כנגד החלטות של רשויות המדינה ובכלל זאת, החלטות של שירות בתי הסוהר, וועדת השחרורים לאסירים ולמעשה כל רשות או וועדה שיש לה נגיעה לתנאי מאסרו.
לפני הגשת העתירה, יש להגיש בקשה מנומקת לרשות כשנגדה מכוונת העתירה ובה לטעון מדוע עליה לשנות את החלטתה.
את כתב העתירה יש להגיש למפקד האגף בשישה העתקים, בצירוף תצהיר אימות. מבית הסוהר מועברת העתירה לבית המשפט אשר יקבע תאריך לדיון בעתירה. הדיון מתבצע לרוב בדן יחיד, למעט עתירות כנגד וועדת השחרורים אשר נערכות במוטב תלתא (הרכב של שלושה שופטים). האסיר העותר רשאי להסתייע בייצוג עורך דין או לייצג את עצמו.
ייעוץ והכנה לחקירה
בשלב החקירה, ניצול זכות היוועצות עם עורך דין פלילי הינה חשובה לאין ערוך. חקירה פלילית, בין אם המדובר בחקירת משטרה, ובין אם בחקירה במס הכנסה, ברשות להגבלים עסקיים, ברשות ניירות ערך וכו', אינה מעמד קל כלל וכלל.
נחקר סידרתי יהיה לרוב מודע לתרגילי החוקרים אך האדם הנורמטיבי שזו לו החקירה הראשונה, יהיה לרוב בעמדה נחותה יותר ויהיה כר נוח לתרגילי חקירה וכך, עלול לומר דברים המזיקים לו ומרעים את מצבו.
לכל נחקר קיימת הזכות להיוועץ בעורך דין. אמנם במקרים מסוימים המשטרה בסמכותה, עשויה לעכב את מתן הזכות להיוועצות במספר שעות, אך גם במקרה כזה על הנחקר להתעקש ולדרוש ולהיוועץ עם עורך דין.
ייעוץ נכון בעיתוי הנכון עשוי למנוע את הגשת כתב האישום ובכך למנוע עוגמת נפש רבה מהחשוד ומבני משפחתו.
בתום החקירה, הגוף החוקר יעבירו לתביעה (תביעות / פרקליטות) את חומר החקירה עם המלצה כלשהי האם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק מאחת העילות הקיימות בחוק (חוסר ראיות, חוסר אשמה או חוסר עניין לציבור).
ההחלטה האם בסופו של יום יוגש כתב אישום או לאו נתונה לרשויות התביעה.
בקשות לסגירות תיקים | מחיקת תיקים סגורים | עבירות מין | עורך דין סמים | עבירות סמים | עבירות אלימות | עבירות אלימות במשפחה | ליווי בחקירה | ביטול רישום פלילי | מחיקת רישום פלילי | מחיקת רישום משטרה | מחיקת תיק | מחיקת רישום | עורך דין פלילי נוער תל אביב | עורך דין נוער | הכנה לתסקיר שירות מבחן | עורך דין מעצרים | סניגור פלילי | בקשות חנינה | הסדרת מעמד ופטור משירות | סגירת תיק בהסדר | עורך דין דחוף לחקירה | עורך דין ביטול רישום פלילי | מחיקת מרשם משטרתי | שימוע 60 א | פטור משרות | עוד מעצר בתא | עורך דין לחקירה במשטרה | עוד פלילי | עורך דין בפלילים | עורך דין מעשה מגונה | עורך דין חקירה תל אביב | עוד פלילי בתא | עורך דין חקירה | עוד פלילי בתל אביב | עורך דין מעשה מגונה באינטרנט | עו"ד פלילי במרכז | בקשה למיטב לפטור משרות | ייצוג עצמי בשימוע