עבירת הסיוע

 

לעיתים, אדם יכול למצוא את עצמו מואשם בסיוע לדבר עבירה כאשר טיבו של הסיוע לא תמיד ברור ועבירת הסיוע נתונה לפרשנות. במאמר זה אנסה להסביר את טיבה של עבירה זו ולעמוד על המאפיינים הנדרשים להתקיימותה.

 

סעיף 31 לחוק העונשין מגדיר "מסייע": "מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע."

ניתוח הסעיף לעניין היסוד הנפשי: לגבי היחס הנפשי לעבירת הסיוע, נקבע כי על המסייע להיות מודע לטיב ההתנהגות המסייעת ולהיות מודע לכך כי המבצע העיקרי מבצע את העבירה או עומד לבצעה. לא נדרש, מעבר ליסוד ההכרתי, יסוד חפצי ביחס לביצוע העבירה. לאמור - אין המסייע נדרש להתכוון לכך שהמבצע העיקרי יגשים את זממו.

 

טרם תיקון 39 לחוק העונשין דרשה הפסיקה, בנוסף למודעות הכפולה, יסוד נפשי נוסף של מטרה לסייע למבצע הראשי. גישתם של אדריכלי התיקון היתה כי אפיונו של מעשה סיוע מותנה בכך שיש בו (בלשון הצעת החוק) "משום תרומה בפועל לביצוע העבירה". להגשמת מטרה זו התנו, בהגדרתם המוצעת ל"מסייע", שכמסייע ייחשב מי שעשה מעשה "שהיה בו כדי לאפשר" את ביצוע העבירה, או להשיג איזו מן המטרות האחרות הכרוכות בביצועה. אולם, המחוקק, בתיקון 39, שמט את המילים "שהיה בו" וקבע כי המסייע הוא מי ש"עשה מעשה כדי לאפשר" את ביצוע העבירה וכך צומצמה הלכה למעשה דרישת היסוד הנפשי.

 

לאחר תיקון 39 ולאורו, נדרש ביהמ"ש לשאלת יסודות הכוונה הנדרשת לסיוע בפסק הדין – אולג פוליאקוב נ' מ"י. בפ"ד זה נקבע כי יסוד המטרה לסייע מתקיים אף במקרים בהם אין תכליתו של המסייע לסייע למבצע העיקרי, וזאת, כאשר קיימת אצלו מודעות שהתנהגותו עשויה לתרום לביצוע העבירה.

 

דעת הרוב מפי מצא- גישת המודעות : היס”נ הנדרש להשתכללות אחריות המסייע- מודעות בלבד (לעבירה ולסיוע). הגישה מרחיבה חלות הסיוע, פוגעת בע.החוקיות ובהמשך נדחתה לטובת גישת הביניים של ברק בפ"ד פלונית, שם הופעלה הלכת הצפיות ולפיה הורשעה הנאשמת בסיוע. בפ"ד זה קבע כב' הנשיא אהרון ברק, כי נדרש בעבירת הסיוע יסוד נפשי מיוחד שהוא רצון של המסייע לסייע למבצע העיקרי.

היסוד הנפשי בעבירת הסיוע לפי גישת הביניים בפ"ד פלונית:

 

א.     מישור העבירה העיקרית- מודעות לאפשרות ביצועה ע”י המבצע

ב.      מודעות לטיב ההתנהגות המסייעת וליכולתה הפוטנציאלית לתרום.

ג.      מודעות לנסיבה “טרם ביצוע”- ידיעה שהעבירה העיקרית טרם התבצעה

ד.    ההחמרה- דרישת כוונה לסייע לגרימת התוצאה/ להשלמת התנהגות, כולל הלכת הצפיות.

הכוונה לפי הגישה שנתגבשה בפ"ד זה נדרשת לסיוע עצמו. לא נדרש מהמסייע יחס חפצי של כוונה לעבירה עצמה, אלא די במודעותו אליה.

 

בפ"ד פלונית נקבע אם כן, כי נדרשת כוונה לסייע ולא רק מודעות, אך עדיין נקבע כי כוונה זו יכולה להתקיים מכוח הלכת הצפיות.

בספרו של י' קדמי - "על הראיות", נבחנת הסוגיה לאור הפסיקה, ולשיטתו של קדמי עדיפה עמדה הדורשת בנוסף למודעות לטיב ההתנהגות המסייעת, גם מצב נפשי של תכלית לסיוע למבצע העיקרי, וכן, רצון לתרום תרומה מסייעת למבצע העיקרי. בעניין זה מאזכר קדמי בספרו את פ"ד עזיזיאן, הוא המאוחר ביותר בהקשר הנ"ל, שם נדונה הסוגיה באופן אגבי בהקשר האחריות הפלילית טרם ולאחר תיקון 39. בפ"ד זה קבע ביהמ"ש כי נדרשת מודעות לסגולתו המסייעת של המעשה שעושה המסייע ו"בשאיפה" לסייע למבצע.

 

לעיתים, מתקיימות נסיבות מיוחדות המקימות ספק לגבי מודעותו של החשוד או הנאשם בסיוע הניתן, וזאת, נוכח היווצרות פתאומית של אירוע, ההכרות קצרה עם המבצע העיקרי, או מהירות רבה בה התרחשו הדברים. אם נחשדת בעבירת סיוע, חשוב מאד להתייעץ עם עו"ד פלילי הבקיא בתחום.